Daf 154b
אָמַר רַבִּי זֵירָא אִם יִכְפּוֹר רַבִּי יוֹחָנָן בְּרַבִּי אֶלְעָזָר תַּלְמִידוֹ יִכְפּוֹר בְּרַבִּי יַנַּאי רַבּוֹ דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי אָמַר רַבִּי מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיְּימוֹ וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן רַבִּי לֹא מִשְׁנָתֵנוּ הִיא זוֹ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה אֵין רְאָיָה אֶלָּא בְּקִיּוּם הַשְּׁטָר
וְהָא רַבִּי יוֹחָנָן רְאָיָה בְּעֵדִים קָאָמַר אֵיפוֹךְ לֵימָא לֵיפוֹךְ נָמֵי תְּיוּבְתָּא לָא
וְהָא אִיפְּכָא תְּנַן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה אֵיפוֹךְ וְהָא תַּנְיָא אֵין נֶאֱמָנִין לְפוֹסְלוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים נֶאֱמָנִין אֵיפוֹךְ
בְּרַם נִרְאִין דִּבְרֵי רַבֵּינוּ יוֹסֵף דְּאָמַר רַבֵּינוּ יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל זוֹ דִּבְרֵי חֲכָמִים אֲבָל רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְקַיְּימוֹ וּמַאי דִּבְרֵי הַכֹּל דְּרַבָּנַן לְגַבֵּי רַבִּי מֵאִיר דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא
Tossefoth (non traduit)
ברם נראין דברי רבינו יוסף כו'. והא דפריך לעיל ריש לקיש לר' יוחנן ממשנת בר קפרא וא'''ל ר' יוחנן שאני אומר מודה בשטר שכתבו א''צ לקיימו לא אמר דבר זה מעולם וכולה סוגיא דלעיל ליתא לפי מסקנא זו וכה''ג איכא ביבמות בפ' החולץ (יבמות דף לה:
ושם ד''ה כ''ע) דפריך ליה ר' יוחנן לריש לקיש ולמסקנא מעמיד מחלוקתם בענין אחר גבי החולץ למעוברת וכן בפ''ק דחגיגה (דף ז.) גבי הראיון ובנדה פ' המפלת (נדה דף כד.) גבי פניו מוסמכים וכי א''ל ר' יוחנן לר' ינאי לעיל רבי לא משנתנו היא זו לא הקשה ממילתא דרבנן אלא הזכיר לו המשנה דפלוגתא דרבנן ורבי מאיר היא בהא [וע''ע תוס' בכורות ד: ד''ה אלא]:
בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דְּאָמֵינָא רְאָיָה בְּעֵדִים כֵּיוָן דְּאָמַר לְלָקוֹחוֹת אַיְיתוֹ עֵדִים וְלָא אַשְׁכַּחוּ הַיְינוּ דְּקָא אֲתוֹ וַאֲמַרוּ לֵיהּ מַהוּ לְבוֹדְקוֹ אֶלָּא לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ רְאָיָה בְּקִיּוּם הַשְּׁטָר לְמָה לְהוּ לְבוֹדְקוֹ לְקַיְּימוּ שְׁטָרַיְיהוּ וְלוֹקְמוּ בְּנִכְסֵי
Tossefoth (non traduit)
אלא לדידך דאמרת בקיום השטר לקיימו שטרייהו ולוקמו בנכסייהו. דמסתמא כיון שאמת היה שמכר היו מוצאים עדים לקיים שטרם אלא ש''מ שהיו צריכין לבקש עדים שהיה גדול בשעת המכר וכרבנן דאמרי המוציא מחבירו עליו הראיה וא''ת ומאי קושיא עד כאן לא קאמרי רבנן ראיה בקיום השטר אלא משום דסבירא להו כרבי נתן דאמר דאזלינן בתר השתא דאם בריא הוא עתה יש לנו לומר שאז היה בריא אבל הכא לא שייכא שום חזקה וי''ל דאיכא למימר חזקה שאין עדים חותמים על השטר אא''כ נעשה גדול מהניא כי ההיא חזקה דבתר השתא אזלינן:
אֲמַר לֵיהּ אִי עֵדִים אַלִּימֵי וּמַרְעִי שְׁטָרָא אִיהוּ כָּל כְּמִינֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרוּ יָפֶה עִרְעֲרוּ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אֲמַר לֵיהּ זוֹ אֶלְעָזָר אֲמָרָהּ אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר זֶה מֵעוֹלָם
Tossefoth (non traduit)
והלא משמך אמרו יפה ערערו בני משפחה. מטעם קיום השטר ולא מטעם עדים:
אי עדים אלימי ומרעי שטרא כו'. לעיל בפ' חזקת הבתים (בבא בתרא דף מח:
ושם ד''ה אמר) הבאתי שם הך מילתא גבי מודעא היו דברינו וכו':
אֲמַר לֵיהּ לָא שֶׁאֲנִי אוֹמֵר דִּבְרֵי הַכֹּל מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיְּימוֹ וְהָא מִיפְלָג פְּלִיגִי דִּתְנַן אֵין נֶאֱמָנִין לְפוֹסְלוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים נֶאֱמָנִין
לֵימָא רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיְּימוֹ וְלָא רַבָּנַן
אִם אָמַר שְׁטַר פַּסִּים הוּא זֶה אוֹ שְׁטַר אֲמָנָה שֶׁמָּכַרְתִּי לָךְ וְלֹא נָתַתָּ לִי דָּמִים אִם יֵשׁ עֵדִים הַלֵּךְ אַחַר עֵדִים וְאִם לָאו הַלֵּךְ אַחַר הַשְּׁטָר
תָּא שְׁמַע שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן זוֹ שֶׁשְּׁנוּיָה בְּמִשְׁנַת בַּר קַפָּרָא הֲרֵי שֶׁהָיָה אוֹכֵל שָׂדֶה וּבָא בְּחֶזְקַת שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ וְקָרָא עָלָיו אֶחָד עַרְעָר לוֹמַר שֶׁלִּי הִיא וְהוֹצִיא זֶה אֶת אוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁמְּכַרְתָּהּ לִי אוֹ שֶׁנְּתַתָּהּ לִי בְּמַתָּנָה אִם אָמַר אֵינִי מַכִּיר בִּשְׁטָר זֶה מֵעוֹלָם יִתְקַיֵּים הַשְּׁטָר בְּחוֹתְמָיו
אִי מִשּׁוּם הָא לָא אִירְיָא הָכִי קָאָמַר לְהוּ חֲדָא דְּאִי אַתֶּם רַשָּׁאִים לְנַוְּולוֹ וְעוֹד וְכִי תֵּימְרוּ זוּזֵי שְׁקַל לִינַּוַול וְלִינַּוַּול סִימָנִים עֲשׂוּיִין לְהִשְׁתַּנּוֹת לְאַחַר מִיתָה
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא מִדְּקָאָמַר לְהוּ אִי אַתֶּם רַשָּׁאִים לְנַוְּולוֹ וְאִישְׁתִּיקוּ אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּנֵי מִשְׁפָּחָה קָא מְעַרְעֲרִי מִשּׁוּם הָכִי אִישְׁתִּיקוּ אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָקוֹחוֹת קָא מְעַרְעֲרִי אַמַּאי שָׁתְקִי לֵימְרוּ לֵיהּ אֲנַן זוּזֵי יָהֲבִינַן לֵיהּ לִינַּוַול וְלִינַּוַּול
Tossefoth (non traduit)
זוזי יהבינן לינוול ולינוול. אבל יורשים אינם רשאים לנוולו בשביל הירושה דלא מידי יהבי ועוד שהוא קרובם:
מִי סָבְרַתְּ נִכְסֵי בְּחֶזְקַת בְּנֵי מִשְׁפָּחָה קָיְימִי וְקָא אָתוּ לָקוֹחוֹת וּמְעַרְעֲרִי נִכְסֵי בְּחֶזְקַת לָקוֹחוֹת קָיְימִי וְקָא אָתוּ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וְקָא מְעַרְעֲרִי
Tossefoth (non traduit)
בחזקת לקוחות הוו קיימי. והיורשים היו רוצים להוציאן מידן והיו רוצים לבודקו אם הוא קטן והשתא ניחא הא דקאמר להו סימנין עשויין להשתנות לאחר מיתה שאפילו לא תמצאו לו סימנים איכא למימר שנשרו לאחר מיתה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source